פסק-דין בתיק ת"ק 956-11-10

1.         בתביעה זו מבקש התובע לחייב הנתבע לשלם לו סך של 30,000 ש"ח ולהצדקת תביעתו, מעלה התובע, בין היתר, את הטענות הבאות:

            א.         התובע, הנתבע ואדם נוסף בשם פטי דוד (להלן:"פטי") חברו יחדיו על מנת להקים עסק למטרות רווח בדמות "מועדון חברים" (להלן: "העסק").

                        לצורך הקמת העסק, התקשרו השלושה בהסכם בכתב: "הסכם להקמת מועדון חברים בשותפות" אשר נחתם ביום 13.1.09. (להלן: "ההסכם").

                        בהסכם נקבע, שההשקעה הראשונית בסך של 73,320 ש"ח (כך כתוב בכתב התביעה) תמומן כולה על ידי התובע, כשחלקם היחסי של כ"א משני השותפים האחרים יהיה שליש והסך הנ"ל הוענק על ידי התובע כהלוואה אישית שניתנה להם.

            ב.         העסק לא צלח והניב הפסדים בלבד - דבר שדרש מימון והשקעה נוספים לצורך פעילותו, כשהלכה למעשה נשא בהם התובע.

                        מאחר ושני השותפים האחרים לא יכלו להעניק את המימון הנדרש, הודיעו לתובע על רצונם למשוך את ידם מהעסק ללא דרישות נוספות ולהותיר בידיו את החובות והזכויות הגלומות בו.

                        בלית ברירה, הסכים התובע לבקשת השותפים ובהמשך לכך עזב הנתבע ביום 5.1.10 את העסק מבלי לפרוע את ההלוואה שניתנה לו על ידי התובע.

                        בנוסף לכך - נטען על ידי התובע- שהנתבע לווה מהעסק סכומי כסף בסכום כולל של 12,640 ש"ח אותם התחייב להחזיר לקופת העסק וכן שלשל לכיסו תשלומים

                           ששילמו חברים בסכום נוסף של 3,360 ש"ח - אך לא עמד בהתחייבותו ולא החזיר אף סכום מהסכומים הנ"ל.

            ג.          בעוד הנתבע מצוי בעסק, הוא שילם מכיסו סך של 5,000 ש"ח עבור ארנונה והתובע מוכן להפחית סכום זה מסכום החוב שהנתבע חב לתובע.

            ד.         לאור השתלשלות העניינים הנ"ל, מבקש התובע לחייב את הנתבע להשיב לו את הסך של 35,440 ש"ח הכולל בחובו: שליש חלקו בהלוואה בסך של 24,400 ש"ח, הסכום שלווה הנתבע מהעסק בסך של 12,640 ש"ח ואת הסכום שהנתבע שלשל לכיסו מתשלומי החברים בסך של 3,360 ש"ח - פחות הסך של 5,000 ש"ח אותו שילם הנתבע עבור הארנונה.

                        עם זאת, הסכים התובע להעמיד את סכום החוב בתביעה זו לסך של 30,000 ש"ח (במקום 35,440 ש"ח) - זאת על מנת להכניס תביעה זו במסגרת הסמכות העניינית של בית משפט זה.

2.         הנתבע לא טרח להגיש כתב הגנה, אך היות והוא התייצב לדיון, נתן לו בית משפט את יומו בבית המשפט ואפשר לו להעלות את טענותיו כנגד תביעת התובע.

            הנתבע טוען בעדותו, שאין הוא חייב כספים לתובע - זאת לאור הטענות הבאות:

            א.         הנתבע מאשר, שעזב את העסק לפני כשנתיים. הנתבע מאשר את טענת התובע על כי התובע השקיע בעסק סך של 37,000 ש"ח והיה על כ"א מהשותפים לשלם שליש מסכום ההשקעה.

                        עם זאת, מסביר הנתבע, שאין הוא חייב לתובע אף סכום, משום שהוא שילם לעירייה ובעת שרצו לסגור העסק הוא שילם סך של 10,000 ש"ח.

                           התובע גם השכיר חלק מהעסק למאן דהוא אחר וקיבל 10,000 ש"ח ולאחר מכן, השכיר התובע שוב את המועדון למישהו אחר ושוב קיבל 20,000 ש"ח.

            ב.         עוד טוען הנתבע, שלתובע לא נגרם נזק, שכן הוא עובד עד היום בעסק וכן קיבל התובע דמי שכירות ולכן אין לו לתובע כל הפסד כספי.

3.         מההסכם שצרף התובע לכתב התביעה עולה, שההסכם נחתם בין התובע ובין הנתבע ואדם נוסף בשם פטי ובאותו הסכם נקבע, שלכל אחד מהמתקשרים שליש מהשותפות.